נושא
חוק ומשפט: קבוע מול גמיש
שני הקטבים שהקורס חוזר אליהם: הכלל החקוק, והשופט החכם שמכריע בגמישות.
מגיע משיעור
בעמוד
שני הקטבים
| חוק | משפט | |
|---|---|---|
| מקור המילה | לחקוק: באבן, בנחושת | השופט, המנהיג החכם |
| מה מכריע | הכלל הכתוב | חוכמה, פיקחות, ערכים |
| דוגמאות | הלוחות, חוקי חמורבי, ברית על לוחות נחושת, חוקה שכמעט לא מתקנים | משפט שלמה, "כמשפט הבנות", בוררות וגישור |
| בפסיקה | "חסרה חתימה, לא נכתב תאריך" | פרשנות תכליתית |
מילים שכדאי לזכור
- משפט כמנהג, "מה שהולך". "לעשות בהם שפטים" פירושו להעניש
- מחכמה בערבית: בית משפט, המקום של החוכמה
- "to lay down the law": להניח את החוק, כמו הנחת הצעת חוק על שולחן הכנסת
- jurisprudence: החוכמה של המשפט. jurisdiction: סמכות, מתי מותר לשופט "לדבר"
- סעיפים 79א עד 79ג לחוק בתי המשפט: פשרה, בוררות (79ב) וגישור (79ג). דרכים לצאת מההכרעה לפי הכללים
דוגמה: משפט שלמה
בלי עדים, נטל הראייה לא עוזר. ההצעה לחתוך את התינוק היא תרגיל רגשי, סוג של מכונת אמת. וקריאה אחרת: ההכרעה היא לפי טובת הילד, ולא גילוי האם. בשני המקרים זה לא פתרון לפי הספר (שיעור 1).
איפה זה תופס אתכם
- "משפט" מעלה קודם כל "כללים". אבל בקורס הזה המילה מייצגת דווקא את הקוטב הגמיש, ו"חוק" את הקבוע
- השופט בתנ"ך הוא בעיקר מנהיג, לא בעל ידע. יפתח ושמשון לא ידועים בזכות ידיעת הדין
- גם הטון יכול להעביר טקסט מקוטב לקוטב: "לא תצאו להפסקה" כאיסור נוקשה, או בקריאה חומלת
בדיקה עצמית
מה המשותף למשפט שלמה, ל"כמשפט הבנות" ולבית המשפט בערבית?הצגת התשובה
כולם מסמנים את הקוטב הגמיש: הכרעה בחוכמה או לפי המנהג, ולא לפי כלל כתוב.
למה חוקים חשובים נחקקו על אבן או על נחושת?הצגת התשובה
כדי שאי אפשר יהיה לשנות אותם. זה הקוטב הקבוע: מה שחקוק לא זז.
סיימת את נושא. זה נשמר אצלך.